א. שיינים בתקופת הגטו

השיין ( אישור עבודה ) חילק את אוכלוסיית הגטו לשני מעמדות נבדלים באופן מהותי : בעלי השיינים – המאושרים והמוגנים כביכול שבידיהם " תעודות חיים ; " וחסרי השיינים , הבלתי לגליים , שחייהם תלויים מנגד והם נתונים בפחד יומיומי מפני הבאות . כפי שצוין כבר , קבלת שיין או הצטרפות פורמלית כבן משפחה לבעל שיין היו רגעי שיא לאיש הגטו , מתת חיים על סף המוות . את השיין הנפיק ה"סוציאלאמט" ( Sozialamt ) של הגביטסקומיסאריאט ליהודים שהועסקו על ידי הממשל הגרמני , וחלוקתו החלה עוד לפני הכניסה לגטו , כאשר יחידות הצבא שהעסיקו יהודים נתנו להם אישורי עבודה . השיינים , בין , 16 , ל-500 15 , 500 העניקו למחזיקים בהם ולמשפחתם מעמד לגלי . כל שאר אוכלוסיית הגטו הייתה ללא שיינים ועל אף המאמצים הבלתי פוסקים של היודנראט לסייע , נותרה אוכלוסייה זו מבחינה "חוקית" בלתי לגלית וללא כל מעמד . 1 על פי מפקד האוכלוסין , המתואר בחלק , א' פרק , 2 פסקה ; ג' אפשטיין , עמ' : 48 מציין שבאופן רשמי היו בזמן הזה , מאי 15 , 329 , 1942 איש ( ועוד 1 , 023 במחנה קייליס , ( מתוכם 6 , 062 נשים , 5 , 114 גברים 4 , ו-153 ילדים עד גיל . 17 הנתונים מ...  To the book