ו. הסגל הרפואי

הגטו התברך ברופאים בעלי שם שנודעו בקרב יהודים וגויים כאחד , שלמזלם , כמעט שלא נפגעו ממעשי הכאפונעס והרציחות וניתן היה להקים בעזרתם מערכת בריאות עם צוות רופאים מלא ומנוסה . עם זאת , הצמצום הדרסטי של מתקני הרפואה בגטו , לעומת זה שלפני המלחמה , אפשר רק לחלקם לעבוד במקצועם והשאר שובצו בתפקידי עזר ופיקוח . כך למשל , בסוף אוקטובר 1942 עבדו בבית החולים 157 איש , מהם 35 רופאים , שרק חלק קטן מהם שימשו כרופאים , ולצדם , רופאים מן השורה הראשונה שמילאו תפקידי טכנאים רפואיים , רוקחים , שינניות , ספרים , אחים , אחיות ועוד . העובדים במתקני הרפואה נמנו עם המאושרים שקיבלו שיינים . כך למשל , בית החולים סיפק שיינים צהובים ל-112 איש ולעוד 33 שיינים כחולים , ורק 12 היו ללא אישורים ועבדו על בסיס יומי ( בתוכם גם רופאה אחת . ( המגורים של עובדי הרפואה היו בעיקר בשני רחובות : בגוש בניינים בפילימו ( זאוואלנה ) ו-46 44 וברחוב שפיטאלנה , בקרבת בית החולים . מעטים גרו בשאוולי , ברודניצקה ובסטראשון . הסגל הרפואי עבד במסירות נפש , ללא לאות , בתורנויות יום ולילה , ומתוך תחושה של שליחות . הוא לא רק דאג לחולים וטיפל בהם ...  To the book