א. בריאות הציבור

השמירה על בריאות הציבור הייתה צורך קיומי בחיי הגטו . התנאים הפיזיים הקשים שבהם התושבים היו נתונים – תשתית ביוב פגומה ומיושנת ; מערכת מים זורמים חלקית ( בבתים רבים מי השתייה היו בדליים (; היעדר מקלחות ; מחסור של בגדים להחלפה ; מגורים שורצי כינים , פרעושים , פשפשים ומקקים – היו בסיס נוח ביותר להתפתחות מחלות . יתרה מזו , המחסור בתרופות והיכולת המצומצמת מאוד לבודד חולים , כמו גם המצב הנפשי המעורער , שנע מייאוש עמוק לתקווה מעורפלת ומאדישות מוחלטת לשמחה של רגע , החמירו את המצב והיו עלולים לגרום להתפשטות מחלות ; לתמותה המונית ובכך להביא "להשלמת" מלאכת הרצח הגרמנית . התנאים שתוארו לעיל שררו גם בגטו וילנה אך הוקמה בו מערכת בריאות אפקטיבית שפעלה להצלת חיי תושבים רבים . וכך , למרות התנאים הקשים מאוד , שיעור התמותה "הטבעית" הממוצע ליום היה אדם אחד לכל 10 , 000 איש – כפליים בלבד ממה שהיה לפני המלחמה . מצב זה היה שונה באופן מובהק מהמצב בגטאות אחרים , ובאופן מיוחד גטאות ורשה ולודז . ' בוורשה , בין מאי 1941 לגירוש הגדול באמצע 1942 מתו 58 בגטו התמותה הממוצעת הייתה של 2 אנשים ליום לאוכלוסייה של 20 , כ-0...  To the book