בגטו פעל מנגנון משפטי שמילא את הפונקציות המשפטיות המקובלות בחברות מאורגנות . הוא הורכב משופטים , תביעה וסנגוריה , ודן במגוון רחב של עברות , שחלקן נבעו מהתנאים הספציפיים של הגטו , כמו אי נשיאת טלאי צהוב , הליכה ברחוב אחרי השעה המותרת , רוכלות , הברחת סחורות בשער , זיוף או גניבת שיינים , אי שמירת חוק ההאפלה וכיו"ב ; עברות אחרות היו סכסוכי שכנים , סחיטה , הונאה במסחר , גנבות , הפרעה או התנגדות לשוטרים , שוד ואפילו רצח . בית המשפט נוסד , על דעת הממשל הגרמני , בראשית ב-6 . 1942 באוגוסט , לאחר שגנס נקבע כראש הגטו , הוא מינה שופטים חדשים על פי שתי ערכאות שיפוט : בערכאה הראשונה מונה ישראל קפלן ליושב ראש , והחברים היו דעאול , סולומון , נוטס , מרכוס , גאוונדו וחבויניק ; לערכאה השנייה , שהייתה ערכאת ערעורים , מונו שבתאי מילקאנוביצקי ליושב ראש , והחברים סרולוביץ , ' גריגורי יאשונסקי ודניאל קצנלסון והמזכיר אבל אפרוימצ'יק . בית המשפט התמקם ברחוב רודניצקה . 4 על אף מעמדו הרם וההרכב המכובד של חבריו הוא לא היה רשות שיפוטית עצמאית , אלא היה כפוף ליודנראט ולמשטרה ( כזכור במבנה המשטרה נכלל מדור משפטי-אדמי...
To the book