|
|
מילים שמצאתי בבית שגדלתי ונראות כמו שיחה בין-דורית ואולי הן מתאימות ליום הזה שאמא כבר ליד אבא ואנחנו כאן ביחד . אבא אומר נוכחותנו תהיה בהיעדרנו . צובט בבטן . ואמא ממשיכה אני חייתי את החיים בשלמות , באקטיביות . כל תקופה חייתי מבלי לסחוב אחריי את השאריות , את הטרוניות , את העוולות מקודם . אני חיה באופן פעיל ולא כדי להעביר את החיים . והוא כותב לה ויטקה אחרי מקלחת מנכשת בגינה בלי אומר מציצה לעברי השקט הזה שקול בזהב . מתחיל להבין מדוע נטה המזרח לראות בדממה את שיא החוויה האנושית ואולי לא רק האנושית חש את השותפות , ועם זאת לא מטרידים אותך לא נאבק , שוקע כמעט באפיסת כוחות כך רשם לה לפני מותו .
To the book |
|
|