דברי פרידה / יונת רוטביין-מרלא

היום אנחנו נפרדים ממך ויטקה היקרה , אחת הנשים המיוחדות שהתהלכו בינינו , האחרונה מקבוצת הפרטיזנים בעין החורש , שפועלם בתקופת השואה ולאחריה ממשיך להטביע חותם על ההיסטוריה היהודית . דמותך הייחודית , המלאה תעוזה ונחישות , משמשת מקור השראה לאנשים צעירים , המתוודעים למעשייך ולבני המקום , צעירים ומבוגרים רבים בארץ גאים על שזכו להכירך . את , ויטקה , אשר מצאת עצמך בצעירותך בלבה של התופת הנאצית , היית בין המעטים שיכלו והעזו להתקומם . הקמת יחד עם אבא , מתוך אמונה גדולה בחיים , משפחה חמה ואוהבת למיכאל ולשלומית , ובהמשך לנכדים שנולדו ואשר מילאו את לבך אושר גדול . בשבילי היית , בראש ובראשונה , חברתה הטובה של אמי . הקשרים ביניכן היו חזקים מקשרי דם וראשיתם בריכוז השומרי בווילנה , עת הייתן שתיכן פליטות , ומאז נקשרו הגורלות . לאחר מותה של אמי שמרתי אני את הקשר איתך , קשר שהתפתח לידידות אמת . ויטקה , נולדת ב-14 במרס 1920 בעיר קאליש , להורייך חיה וצבי קמפנר . למרות שהם לא היו בעלי אמצעים רבים החליטו לשלוח אותך ללמוד בבית ספר עברי , שבו שפות הלימוד היו עברית ופולנית . את בית הספר סיימת עם תעודת בגרות , שאפ...  To the book