חלק חמישי: "הנקם“

מראיין : אברהם אצילי , 1989 ויטקה : באיטליה לא נשארנו הרבה זמן . היינו כל כך רחוקים מחוויות החיים , לא הקפדנו על לבוש ומראה , וגם לא הסתכלנו על שום דבר . מאיטליה אינני זוכרת כלום . היינו שבועיים במילאנו , גרתי ליד הדום ואפילו לא ירדתי לראות את הקתדרלה . כולנו היינו בתוך התכניות הגדולות שרקמנו בנוגע לנקם , ושום דבר אחר לא היה שווה בעינינו ולא עניין אותנו . יום אחד עלינו לסאן-מרקו בוונציה . אחד הבחורים שלנו אמר : " מעניין כמה חומר נפץ צריך כדי לפוצץ את כל זהפ “ אני מציינת זאת , כדוגמה להוויה שבה היינו נתונים . היו בינינו יחסים חברתיים ואהבות , אבל כל הרוח נשבה לכיוון הנקם . אברהם : בכמה אנשים מדובר ? ויטקה : מעט מאוד . בהתחלה הקבוצה מנתה עשרה אנשים בלבד ואחר כך גויסו עוד . אולי הגענו ל-60 איש , אבל לא כולם הכירו האחד את האחר . אני לא יכולה להסביר , איך אנשים כל כך שונים זה מזה בגילם , באישיותם , באורחות חייהם , מגבשים עמדה אחידה . מדובר באנשים , שבחיים הרגילים לא הייתי יכולה להימצא בקרבתם . באותם ימים הפער בין גיל ל-30 20 היה גדול מאוד . לנו , אדם בן , 30 נראה מאוד מבוגר . אברהם : את אומ...  To the book