|
|
בין החרדים למערכת המשפט הישראלית מתנהלת מערכת יחסים חשדנית , בשל שלושה סוגי עימותים : עימות נורמטיבי העוסק בדין הפלילי הכופה ; עימות הלכתי העוסק בדין האזרחי הפרטי , ועימות תרבותי העוסק במשפט הציבורי . מקורו של העימות הנורמטיבי נובע מתחרות תמידית בין שתי מערכות המשפט , הדתית והאזרחית , על ראש הפירמידה . מצד אחד , המערכת ההלכתית דורשת ציות מוחלט הגובר על כל הוראה או התניה אחרת , שכן " דברי הרב ודברי תלמיד - דברי מי שומעין ?" ( סנהדרין כט , ( כלומר , במקרה של סתירה בין הוראת התורה ( הרב ) להוראתו של בשר ודם ( התלמיד , ( יש לבכר את הוראת התורה . מצד שני , ניצב המשפט האזרחי הטוען אף הוא לבכורה , תוך יצירה של " נורמה בסיסית " נורמטיבית שמעליה אין כל מרות אחרת . שניים אוחזים בטלית המשפטית , וכל אחד טוען " כולה שלי . " מה קורה אפוא כאשר נוצר קונפליקט בין החובה הדתית לחובה האזרחית ? המצב מסתבך לאור העובדה שדוקטרינת " דעת התורה " מכתיבה חובת ציות לפסיקות ההלכתיות במגוון הנושאים הציבוריים . כיצד אפוא יפעל חרדי כשמנהיג הקהילה קובע כי אין להישמע לצו ההתייצבות המחייב להתייצב למבדקים בלשכת הגיוס ? אם...
To the book |
|
|