|
|
בראשית ימי המדינה סער הרחוב הדתי בעקבות הניסיון לחייב את הבנות הדתיות בשירות לאומי כתחליף לשירות הצבאי . בעוד שמנהיגי הציבור הציוני - דתי סברו כי השירות הלאומי הנו ערך ראוי שיש לעודד , קבע החזון איש כי הוא בגדר " יהרג ואל יעבור , " תוך שהוא מציב את הרעיון ברף הגבוה ביותר של האיסורים ההלכתיים . המחלוקת הסוערת הביאה לפגישתם של מנהיגי הציונות - הדתית עם החזון איש , כשהוא מנסה לגייס אותם למערכה כנגד חובת השירות הלאומי . הנציגים הדתיים שלא היו עמי הארץ , קבלו בפני החזון איש כי הפכו בכל ארבעת חלקי " השולחן ערוך " ולא מצאו היכן כתוב שיש לאסור את ההתנדבות לשירות לאומי . החזון איש השיב להם כי האיסור כתוב במפורש ב " שולחן ערוך החמישי , " אך כרך זה נמסר רק לתלמידי החכמים ( לורינץ , תשס . ( ז " השולחן ערוך הנו הקודקס ההלכתי העיקרי של האורתודוקסיה היהודית , ובו ארבעה חלקים המקיפים את כל הפסיקה ההלכתית , למעט המשפט הציבורי . הכרך החמישי הנו תוספת שאיננה קיימת במציאות , המייצגת את כוחם של גדולי התורה להורות ולפסוק הלכות בנושאים הציבוריים . זוהי , בתמצית , דעת התורה . דוקטרינת דעת התורה התפתחה כבר ברא...
To the book |
|
|