תגובה : שוש בן-ארי

בצהרייום קיץחם התקבצהברחבת השוק חבורתאנשים יגעיםמעמל יומם ומתלאותחייהםוהאזינהלמספר - המטיף . המספרמדבראלקהל המכיראת סיפור יוסף ואחיו , ומשתפו בתנועות גוף , הבעות פנים , הרמת קול וגם שאלות . וכך , משמגיע הרגע בו מסופר על האחים הבאים עם ערב אל אביהם ובוכים כי "טרף טרף יוסף" ) בראשית לז , לג , ) שואל המספר בלהט הסיפור : מה שם הזאב שטרף את יוסף ? האנשים שמאזינים רק בריכוז חלקי לסיפור המוכר מנסים את כוחם בניחוש , ורק אחד נזכר לפתע כי ... יוסף לא נטרף כלל וכלל ! אך מספרנו המאלתר לא מתבלבל ומיד שואל : אם כן , מה שם הזאב שלא טרף את יוסף ? והוא ממשיך וטווה את הסיפור על יעקב אשר ידע 'זאבית , ' כלומר דיבר בשפת הזאבים , שזימן אליו את מלך הזאבים ושאלו מי טרף את בנו . מלך הזאבים עונה לו כי לא ייתכן שזאב טרף את יוסף , שכן הזאבים הצטוו שלא לטרוף נביאים ... סיפור זה , המופיע בספרות האגדה המוסלמית , משקף את המעבר בין היגוד בעל פה ומסורת כתובה , תופעה שבה עוסק מאמרו של פרופ' שנאן . בולט כאן התהליך עליו הוא מדבר , כאשר שימור המסורת מופר על ידי המאלתר בהתאם להקשר ההיגודי . המספר בעל - פה פיתח את הנושא תוך ...  To the book