שאלת זיקותיה של המורשת התרבותית , המונצחת בכתב וכך ממשיכה את קיומה , אל ביטוייה המקבילים , המונחלים מדור לדור על פה , היא שאלת יסוד בכל חברה האוחזת בשתי דרכים אלה לשם העברת אוצרותיה הרוחניים . להלן ייעשה ניסיון לבחון סוגיה זו ביישומה אל ספרות האגדה של חזששל . העוסק בספרות חז״ל אין לו לנגד עיניו אלא טכסטים כתובים בלבד : כתבי יד ( שלמים או מקוטעים ) וכן ספרים וציטוטים מכלי שני . ליצירות 1 שאלת העברתן של מסורות הלכתיות מדור לדור צריכה ליבון ובירור נפרדים , שכן כאן היה לניסוח המדוייק ולנאמנות למקור תפקיד רב ערך ומשמעות , שלא כאגדה ש״אין למדין ממנה״ ( ראו יש אלבוים , ל' " לקט פתגמים : ' אין מלך בלא עם : אין מקשין באגדה , " סיני פב [ תשל״ח , [ עמש צג . ( בתחום מסירת מסורות הלכתיות ידוע לנו על ״תנאים״ ששיננו חומר זה והיו בחינת ״ספרים מהלכים״ ( ראו : שש ליברמן , יוונית ויוונות בארץ ישראל , ירושלים תשכ״ג , עמש ( 213-224 ואף שמענו על טכסטים כתובים , אמנם חסרי מעמד רשמי , של הלכות ( י״נ אפשטיין , מבוא לנוסח המשנה , ב , ירושלים ות״א תשכ״ד , עמש ; 693-703 ליברמן , שם , עמ' ; 301-305 מ״א טננבלט , הת...
To the book