לתורת הפתיחתא

מתוך מאות ואלפי היחידות המדרשיות הפזורות לפנינו בספרות חז״ל לסוגיה ולחיבוריה , צף ועולה בבהירות דגם ספרותי מתוחם היטב ובעל מיבנה קבוע - הפתיחתא , אשר בכל יצירתם של חז״ל אין דומה לה לא מצד תפוצתה ולא מצד רב גוניותה . ראשית מחקרה במאמריהם החלוציים של תיאודור , בלוך , מייבאום ובאכר עוד בסוף המאה הי״ט ובראשית המאה הכש , והמשכו ( לאחר שנדחק העיסוק בה כחצי יובל שנים ) במחקריו מאירי העיניים של מו״ר פרופש יוסף היינימן ז״ל . דרך ארוכה עבר המחקר : תחילה צריך היה לזהות ולאתר את דגם הפתיחתא , שכן מעתיקים ומדפיסים שלא עמדו על טיבה שיבשו אותה ועיוותו את פניה ללא הכר ; לאחר מכן צריך היה לקבוע את יסודותיה הצורניים ואת תכונותיה הריטוריות , וכן לעמוד על תפקידה 1 שמא נכון יותר לומר : " פיתחא , " שכן כך מצאנו שלוש עשרה פעמים בתלמוד הבבלי ( מגילה י ע״א - יא ע״א ; מכות י ע״ב ; והשוו גם שמות רבה א , ח ) ו"פיתחא" היא " פתיחה . " ראו גם : ב״ז בכר , ערכי מדרש , חלק שני - אמוראים , תל אביב תרפ״ג , עמש ; 272 ושבשתא כיוון דעל על . 2 " הפתיחתות במדרשי אגדה – מקורן ותפקידן , " דברי הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות...  To the book