בין קידוש השם למיתת בית דין עמדות שונות בספרות היהודית הקדומה כלפי סיפור משה והמצרי

בשני פסוקים בלבד ( שמותב , יא-יב ) מוסרת התורה , בלשון קצרה ומאופקת , את סיפור משה המכה למוות איש מצרי : ( יא ) ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו ( יב ) ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול למרות היקפו המצומצם משמש סיפור קצר זה חוליית מעבר חשובה בקורותיו של משה הצעיר : בו הוא מתוודע לראשונה במלוא החריפות למצוקתם של אחיו , ובו הוא הופך מאיש הארמון המצרי , בחינת בנה של בת פרעה ( פסוק י , ( ללוחם במצרים ובשיעבוד ששיעבדו את בני ישראל . סופו של מעשה ההכאה בבריחת משה למדין , אירוע שתיקונו הסופי הוא בחזרתו למצרים כשבפיו דברי שליחותו של האלוהים אל פרעה : "שלח את עמי . " התורה אינה מגלה מפורשות את עמדתה כלפי מעשה הכאת המצרי והיא מסתפקת בדיווח עליו בלשון יבשה , אך מרבית המקורות העוסקים במעשה זה או מתייחסים אליו מביאים לידיעתנו בדרכים שונות את יחסם כלפיו . במאמר זה נבקש לברר כיצד נדון , בואר , הורחב והובן * המאמר ראה בשעתו אור בקובץ מאמרים שהופיע לזכרו הברוך של אמיר יקותיאל ז"ל . 1 רק מספר קטן של מקורות מוסרים אותו בתמציתיות שוות ...  To the book