פרק עשירי מסע במדבר

שוב ושוב במהלך חיי אני חשה על בשרי את לפיתתו של המדבר . בכל פעם מחדש אני נוכחת לדעת כי מבין הנופים כולם , אין נוף המטלטל אותי ומעתיק את נשימתי כנוף המדברי . את הלימוד האחרון בחרתי להקדיש לאותו המקום הפורט על מיתרי בניגון עוצמתי כל כך , ולשוט בו דרך דפי התלמוד . יהא זה מפגש בין הנוף האדמתי לנוף המילולי , המזרימים בי אותה תנופה חסרת תחליף . אני מאמינה שדרך מסע משותף שכזה יהיה אפשר לגלות כמה מן הסודות הכמוסים של המדבר . רק כמה , שהרי סודותיו אינסופיים . בתוך המדבר קיים כמובן הדיבור . המהות הדיבורית גלומה דווקא בתוך השקט הזה , המחבק , של המדבר , הנותן אשליה או אמת שהכול בעצם אחד . הדיבור האלוהי אלינו הוענק שם , בתוך המדבר , ולא באקראי . השיח העיקרי של הקיום - הוא השיח בין אלוהי ישראל ועמו - שם עליו לצמוח , בתוך גרעין הדיבור עצמו . המגע עם הדיבור במדבר שונה לגמרי מן המגע עמו בתוך הארץ , בתוך היישוב . בעוד היישוב והקבע מחייבים לאחוז במעשה , לפרוט כל דבר לפרוטות ולהפריד הפרדות כדי לכונן מציאות יום - יום יציבה , הרי שהמדבר והנדוד מאפשרים לעוף על כנפי המילה . המקשיב לדיבור במדבר שומע אותו בקצב ...  To the book