מרקד על שלוש

של רבי אבהו , יופיו של ר ' אבהו מעין יופיו של יעקב אבינו , יופיו של יעקב אבינו מעין יופיו של אדם הראשון . בנקודה זו , לאחר הבאת שלוש הדוגמאות , חוזר התלמוד אל סצנת החתונה , ושוב - ללא כל גינוני מעבר . זהו אותו העולם . כעת עובר התלמוד מניסוחים מילוליים לפעולות הפיזיות של השמחה : אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי שהיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה ואומר כלה נאה וחסודה רב שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת . אמרו עליו על רבי יהודה בר אילעאי שהיה נוטל ענף של הדס ומרקד לפני הכלה , ואומר : כלה נאה וחסודה . רב שמואל בר רב יצחק מרקד על שלוש . הריקודים לפני הכלה המתוארים כאן מצטיירים כספונטניים ואישיים , כאשר כל רב מביא עמו ריקוד משלו . ר ' יהודה בר אילעאי היה רוקד כשהוא אוחז ענף של הדס בידו , ובפיו הנוסח של בית הלל : "כלה נאה וחסודה . " רב שמואל בר רב יצחק היה מרקד על שלוש - כנראה הכוונה לשלושה ענפי הדס , אולי אגב להטוט של זריקתם ותפיסתם . ייתכן גם שה " שלוש " מרמז לתנוחת ריקוד מיוחדת , אולי על שתי רגליים ויד או וריאציה אחרת . בכל אופן , מובן שהריקוד שלו היה יוצא מגדר הרגיל . הסיטואציה הזו של רב גדול ...  To the book