|
|
רב ששת סגי נהור הוה הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו רב ששת אשכחיה ההוא צדו קי אמר ליה חצבי לנהרא כגני לייא אמר ליה תא חזי דידענא טפי מינך חלף גונדא קמייתא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי אתא מלכא אמר ליה רב ששת לא קאתי חלף גונדא תניינא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי השתא קא אתי מלכא אמר ליה רב ששת לא קא אתי מלכא חליף תליתאי כי קא שתקא אמר ליה רב ששת ודאי השתא אתי מלכא אמר ליה ההוא צדוקי מנא לך הא אמר ליה דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא דכתיב צא ועמדת בהר לפני ה ' והנה ה ' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה ' לא ברוח ה ' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה ' ואחר הרעש אש לא באש ה ' וא חר האש קול דממה דקה כי אתא מלכא פתח רב ששת וקא מברך ליה אמר ליה ההוא צדוקי למאן דלא חזית ליה קא מברכת ומאי הוי עליה דההוא צדוקי איכא דאמרי חברוהי כחלינהו לעיניה ואיכא דאמרי רב ששת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות . ( ברכות נח , ע ( א " רב ששת סגי נהור היה . היו הולכים כולם לקבל פני המלך , וקם והלך עמהם רב ששת . מצאו אותו צדוקי . אמר לו : הכדים לנהר - שברי החרס לאן ?! אמר לו : בוא וראה ...
To the book |
|
|