|
|
אירוע חמור אחר שהתרחש במהלך ארבעים שנות הנדודים של עם ישראל במדבר היה רצונם של בני ישראל לשוב מצרימה כדי להשיג מזון משופר , והפחד שבו נתקפו על סף כיבוש הארץ , עד כי הכריזו : " נתנה ראש ונשובה מצרימה . " באשר לתאוותם לאכול ורצונם לשוב מצרימה נאמר במקרא : ... וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר . זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים : ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו . והמן כזרע-גד הוא ועינו כעין הבדלח ... והיה טעמו כטעם לשד השמן . באשר לפחד מפני הענקים אומר המקרא : וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו : ולמה ה' מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בח רב . נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה : ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה . הקוראן , בהתייחסו לאירוע זה , מחבר שני עניינים אלה באופן שהקורא מתרשם שהתאווה לאוכל היא זו שגרמה לאמירה [ של משה : [ A "רדו מצרימה : " אמרתם , הוי משה , קצה נפשנו לאכול במאכל אחד , על כן קרא אל אלוהיך למען ימציא לנו מאשר תצמיח הא...
To the book |
|
|