אפלטון האמין שהזמן מחזורי , וטען שהבורא , הנהנה מבריאתו , שאף להעניק לה כתכונות מקור את הנצחיות . הואיל ובלתי אפשרי להקנות תכונת נצחיות לבשר ודם , החליט להעניק לאדם את דמות הנצח . על כן , קבע סדר בגרמי השמים , המתנועעים לפי חוקי המספרים , בעוד הנצח מתגלה באחדות שאותה מכנים אנו " זמן . " צורות זמן אלה נעות במעגלים המרכיבים נצח מחזורי . הרוזן , המאמין בחזון יוחנן ומצטט אותו , מתחבר לזמן הנצחי המוחלט , ואותו הוא מבטיח ללנה : " מי אשר ניצח את המוות בעודו בחיים יבוא במלכות הרביעית . המלכות הרביעית ? שם לא יהיו חיים ומתים . לא יהיו צעירים וזקנים . שם תהיה אהבה גדולה והוד נצחי והמנצח — לא יפגע בו המוות השני ... והכול כמו לפנים — רק עוד אחת " ! ) שם , עמ' . ) 90 התחברותו של הרוזן אל חיי הנצח באמצעות חזון יוחנן היא תוצאה של התפיסה המיתית של הזמן : על זמניות המבטלת את חולשותיו של הזמן הפיזיקלי כרונולוגי — הזקנה והחידלון שבעקבותיה . נצח זה שיתגלה בעתיד , בדומה לעבר ולהווה , אינו מציאותי . הואיל והוא זמן של חלום , של משאלות , של אשליות — גם אותו חולקת לנה עם הרוזן . לנה מאמינה בנצח הבלתי אפשרי , ב...
To the book