" האורלוגין , אל נורא , אדיש , אשר בלי הרף באצבעות אותנו יאיים : זכור" ) בודלר , פרחי הרע ( " הסינים רואים את השעה בעיני החתולים . מיסיונר טייל יום אחד בפרוורי ננקין , ובעודו מתהלך , הבחין ששכח לענוד את שעונו . הוא פנה לילד קטן , ושאל אותו מה השעה . הילדון בן הקיסרות השמימית היסס תחילה , אך עד מהרה נמלך בדעתו והשיב : ' מיד אומר לך . ' כעבור רגעים אחדים חזר , וחתול גדול מאוד בידיו . הוא הביט , כמו שאומרים , בלובן עיני החתול , וקבע ללא היסוס : ' לא לגמרי צהרים . ' ואמנם כך היה . ואני , ברוכני אל פלין היפה , שכשמה כן היא , והיא תפארת מינה , ובה בעת גם גאון לבבי וניחוח רוחי — ואחת אם ארכון ביום או בלילה , באור יקרות או בחושך עבה — בעומק עיניה הנפלאות , לעולם אני רואה בבהירות את השעה . ותמיד אותה השעה : שעה רחבה , חגיגית , אדירה כמרחב , אשר אין בה דקות ואין בה שניות ; שעה ללא תנועה , שאינה רשומה בשעונים , ובכל זאת היא קלה כאנחה וחטופה כהרף עין . "
To the book