|
|
צרפתית עתיקה : צירקווה , גליאנדה , גלטץ ; ערבית : בלוט , מלול ; יידיש : אייכליש , שטיין אייכע ; לדינו : אלביוטאש ; כינוי עברי : קסטניא מדברית שימושים קולינריים : בלוטים קלויים באש , אבקת בלוטים טחונים כתוספת לקמח דגן או לקפה מינים שונים של אלונים גדלים בר במזרח התיכון , בדרום אירופה ובמרכזה . האלון נזכר פעמים רבות במקרא ובספרות חז"ל . מיני האלון שימשו בעיקר לבניין , לתעשיית דיו לכתיבה ולעיפוץ עורות בענף הבורסקאות הקדום . התלמוד הירושלמי ( כתובות פ"ז ה"ט , לא ע"ד ) פירש אלונים - בלוטים , כלומר האלון . הבבלי בראש השנה כג ע"א זיהה אלמונים - בלוטי . אלונים - בוטמי . לדעת ר"ע לעף , הריבוי של אלה הוא אלונים ( בצירי , ( ומכאן שגם לפי מקור זה , אלון ( ברבים : ' אלמונים ( ' הוא הבלוט . רש ) י" צפון צרפת , המאה ה ( 11 פירש : " בלוטי - צירקוו"ה בלעז שגדילין בו פירי שקורין גליאנד , "ה" ומסתבר שכוונתו לבלוטי האלון . ברם , בפירושו 61 ראו לונזאנו , מעריך , ערך ' בוטם . ' בדומה מוסר רבי משה באסולה : ( 1522 ) " בוטן - ועושים ממנו שמן ( יערי , מסעות , עמ' . ( 141 על שימושי האלה הארצישראלית לאכילת פרותי...
To the book |
|
|