|
|
ערבית : , קרנפול ; יידיש : נגעליך , נעגלין , נעגיל ווארץ ; ספרדית : קלאו , קלבו , גריפולי ; תימנית : ז ( י ) ר ; מרוקנית : עוד אנואר שימושים קולינריים : תערובות תבלינים או סוכר ה'שחלת' המקראית ( שמות ל : לד ) זוהתה עם הציפורן שברשימת סממני הקטורת ( בבלי , כריתות ו , ( א"ע ומקובל לזהותה עם מין חילזון ימי . החלק הארומאטי של איגנית הציפורן הם ניצנים מיובשים של הפרח . הניצנים נאכלו בתערובת עם תבלינים אחרים או בתוספת של סוכר . בעקבות כך קובע רבי יוסף קארו ( ארץ ישראל , המאה ה ( 16 שאם הציפורן נאכלת לבדה , אין לברך עליה כלל שכן כשהיא יבשה , קשה לאוכלה . רבי יואל סירקיס ( פולין , המאה ה ( 17 מוסר שבדומה לציפורן נאכלו באירופה תבלינים יבשים נוספים עם סוכר , כגון גלגין וציטוואר . רבי בנימין חיים פונטרימולי ( איטליה , המאה ה ( 18 קובע שברכת הציפורן ' ) קלאו ( ' ' שהכל , ' שכן עיקר ייעודם של מסמרי הציפורן הוא להפקת ריח נעים . הוא מעלה את האפשרות שייתכן שהקלאו המוכר לו , אינו זהה לזה שמרן קבע שאין לברך עליו כלל שכן במטבח האיטלקי מקובל לאוכלו : " דזה שלנו ראוי לאכילה כמו הקנילה = ] קינמון ] ומברכ...
To the book |
|
|