|
|
במקרא נזכר שימוש בבשמים לשם הפקת ריחות בלבד . חז"ל הבחינו בין תבלינים שהוגדרו כמשביחי אכילה ושתייה , לבין בשמים ששימשו בעיקר לריח , אך אחדים מהם נוצלו גם למטרות קולינריות . מחירם הגבוה של הבשמים בתקופות הקדומות נבע מכמה סיבות : האחת , צמחי הבושם גדלו בארצות המזרח והדרום הרחוקות בעלות האקלים החם , כגון הודו ואזור חצי האי ערב . השנייה , הפקתם הייתה כרוכה בעבודה רבה , ובסופה התקבלה כמות נמוכה של בשמים . השלישית , רבים הגורמים שתבעו חלק במחיר הבשמים . סכומי כסף גדולים נכנסו לכיסן של המדינות המייצרות את הבושם , או של המדינות ששיירות הבשמים , מנהיגי השיירות והספנים עוברים בהן . הרביעית , הבאתם לארצות המזרח הקרוב הייתה כרוכה בקשיים ובסכנות רבות , כגון סערות בים ושודדי דרכים . יש שמסיבות אלו לא הגיעו הבשמים ליעדם , ובכך נוצר מחסור , שהעלה את מחירם . שימוש קולינרי בתבלינים נזכר בספרות חכמי אירופה ( צרפת וגרמניה ) של ימי הביניים . בשל היותם מוצרים יקרי מציאות השימוש בתבלינים למאכל היה מצומצם , והם שימשו קריטריון מבחין בין מזונם של העניים למזונם של בעלי יכולת , היינו בני אצולה ועירונים אמידים שהי...
To the book |
|
|