|
|
לשון חז"ל : חזרת ; צרפתית עתיקה : ליטוגא ; ערבית : , כס ; יידיש : שאלטין , סאלאט , סלאטא , לאטיך , זערזיך שימושים קולינריים : אכילת חסה כסלט , אכילתה מבושלת , לקינוח סעודה ולעיכול המזון מוצאה של החסה הוא במערב אסיה ובאזור הים התיכון , והיא הייתה מוכרת כגידול חקלאי במצרים העתיקה , ביוון וברומא . האמוראים זיהו את ה'חזרת' שבמשנה עם החסה התרבותית . פרשנים ובעלי הלכה באירופה בימי הביניים זיהו את החזרת כ'ליטוגא' = ) חסה , ( ואילו אלה שתחת שלטון האסלאם הזכירוה בשמה הערבי ' כס . ' בין הפוסקים המאוחרים שהזכירו את שמותיה של החסה בשפות השונות , הוא רבי צבי הירש אשכנזי 'ה , ( 1718-1660 ) חכם צבי : ' ]" החסה ] הוא הירק , הנקרא בלשון אשכנז ' סאלאט' ובלשון ספרד ' סאלאטא . ' ושם העצם שלו הוא ' לטוגא' בכל הלשונות ששמעתי בתוגרמא ואיטליא ואשכנז וספרד ופורטוגאל . בספרי הרפואות והטבע וקורין אותו ' לאטוגא סאלאט . "' מחבר הפירוש ' חק יעקב' להלכות פסח תיאר את החסה ואת סידור העלים הצפוף שלה : " ושמעתי מלועז אחד שבארץ לועז שהמדינות חמות מצוי אצלם חזרת ביומי ניסן והוא כפול ועב = ] בעל עלים רבים ] כמו מה שאנו קור...
To the book |
|
|