ערבית : חרנוב , חריב , כרנוב אל שאמי ; תימנית : קרנביט ; יידיש : באקסברן , יאניס ברויד בוים חלקים אכילים : תרמיל ( פרי ) שימושים קולינריים : פרות חיים , דבש חרובים החרוב הוא עץ ירוק עד , הגדל בר או כפליט תרבות בכל אגן הים התיכון . הוא דורש חום לגידולו , ולכן אינו גדל באזורים קרים בצפון אירופה ובמרכזה . הפרי הוא תרמיל , שלאחר ההבשלה מתייבש והופך את צבעו לחום וציפתו דבשנית . העץ דו ביתי , ולזכר יש תפרחות שנוצלו למאכל ( ראה להלן . ( לעתים לעץ נקבי יש פרחים זכריים , ולכן גם הם מניבים פרות גם כשאין זכרים בסביבה . 117 ראו , למשל , כף החיים , יו"ד , סימן קיג , ס"ק כו , קלב ע"ב , המציין כי יש מאכלי חבושים הנקנים מנוכרים , האסורים משום בישולי גויים משום שיש צורך לבשל את הפרי ולא ניתן לאוכלו חי : " מיהו בעיר קדשנו ירושת"ו החבושים אינם נאכלים חיין אלא ע"י הדחק וא"כ יש בהם משום בש ] ג" בישולי גויים . " [ 118 ראו , למשל , רמב"ם , משנה תורה , הלכות שבת , פכ"א , הי"ב ; בית יוסף , או"ח , סימן שכ . 119 ראו רמב"ם , פירוש המשנה , תרומות פי"א , מ"ה . 120 ראו ברכי יוסף או"ח , סימן שיא , ס"ק ה : " המצניע לי...
To the book