ברכות הנהנין - שורשים והתפתחות

חובת הברכה על המזון נזכרת במקרא פעם אחת ויחידה . לאחר פירוט מעלותיה של ארץ ישראל ערב הכניסה אליה נזכר הציווי : " ואכלת , ושבעת וברכת את יהוה אלהיך , על הארץ הטבה אשר נתן לך" ( דברים ח : י . ( לפי פשט הפסוק יש לברך לאחר האכילה בלבד . כפי שציין משה בנוביץ , כבר במקרא עצמו נזכרת ברכה לפני אכילה , למשל , בשמואל א ט : יא-יג . ברם , לפי הצעתו של א"ו הורוביץ , אין הכרח לפרש שהברכה הנזכרת היא לפני הסעודה דווקא , אלא היא חלק מריטואל דתי הקשור לזבח המוקרב בבמה . הכתוב לא הותיר פרטים על נוסחת הברכה , על תכניה והאם היא כוללת ברכה אחת או כמה ברכות . לעומת זאת המקרא מדגיש כי תכליתה של הברכה היא הודיה לקב"ה על ' הארץ הטובה' שהעניק לבני ישראל , דהיינו על איכותם של מוצריה החקלאיים של ארץ ישראל , המהווים את הבסיס לקיומם של האדם ושל החברה . יוצא , אפוא , כי הברכה על המזון גם היא ביטוי למשולש ' גאוגרפיה מזון תרבות , ' כפי שהוצג לעיל . בית יוסף לר' יוסף קארו ( או"ח , סימן קפו . ( נציין שבחלוקת הפרקים בשולחן ערוך לא נזכר מונח זה כלל אלא ' ברכות פרטיות' ( כגון ' ברכת הפרות , ' ' ברכת פרות הארץ . ( ' ר' יום ט...  To the book