מבוא

האמרה המפורסמת " אמור לי מה אתה אוכל ואומר לך מי אתה , " הנזכרת בספר ' הפיסיולוגיה של הטעם' ( The Physiology of Taste , 1825 ) של מומחה האוכל הצרפתי , ברילט סאבארין , ( Anthelme Brillat-Savarin , 1755-1826 ) נשענת על התובנה שמזונותיו של האדם , כמו גם דפוסי אכילתו , הם רכיבים בולטים בתרבותו ומשקפים אותה . מבחינה אנתרופולוגית וסוציולוגית נבדלות קבוצות אתניות בעולם בין היתר בסוגי מזונותיהן , באופני הכנתם ובנוהגי אכילתם . מזון ודפוסי אכילה מציינים הבדלים חברתיים , תרבותיים , סוציו אקונומיים ומגדריים , והמשמעויות שלהם משתנות משולחן לשולחן . המשולש ' גאוגרפיה מזון תרבות' מבטא את הזיקה שבין תפוצתם של מיני צמחים ובעלי חיים באזור גאוגרפי מסוים לבין התרבות והדת המקומית . מצאי הצמחים ובעלי החיים המקומי מהווה את משאב המזון הבסיסי והעיקרי של החברה . התלות במזון גורמת לכך שרכיבי מאכל נוטלים חלק אינטגרלי לא רק בתזונה אלא גם בעולם התרבות והדת , למשל , בטקסי פריון או בהודיה על בואם של יבולים חדשים . אחת הדוגמאות הבולטות לקשר שבין גידולים חקלאיים מקומיים לבין ריטואל דתי ביהדות היא ' שבעת המינים שנשתבחה ...  To the book