|
|
אחד הפולמוסים הקשים ביותר בתולדות ישראל על הזהות היהודית , הוא בין היהדות שמכונה רבנית ובין זו המכונה קראית . פולמוס זה החל בימי הביניים וארך מאות שנים , וחלק ממנו , מינורי אמנם , נותר בעינו עד לימינו אלה . מטרת המאמר הזה היא להראות , כי הגם שנאמרו אמירות קשות מצד כל תנועה על חברתה , תפנית מסוימת בכל זאת נעשתה מהמאה הי"ח ואילך . תפנית זו היא דו סטרית , הן מצד הרבנים כלפי הקראים והן מצד הקראים כלפי הרבנים . הקראים ביססו את דבריהם על התורה שבכתב , ולכן האשימו את הרבניים בביצוע עברות דתיות לרוב . הם אינם מקבלים את התורה שבעל פה כמחייבת או כדברי אלוהים , בשל מספר נימוקים . למשל , האל ציווה במפורש בתורה שבכתב : " את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו . " ואילו הרבניים הוסיפו ולא מפסיקים להוסיף מצוות מדרבנן ופרטי פרטים ללא מקור בכתוב ; מבט חטוף בספרות חז"ל הרבנית מראה כי חכמי המשנה והתלמוד חולקים זה על זה תדיר . מכאן מסיקים הקראים , שחז"ל לא הסתמכו על קבלה מאלוהים , שאילו היה כן , היו כולם צריכים לומר את אותם הדברים . ההיגיון הפשוט מורה שלא ייתכן שהאל היה מצ...
To the book |
|
|