|
|
זה כשנה הרגיש דיין שבריאותו נחלשת . הוא התקשה במאמץ גופני , אפילו בעת שעסק בתחביבו לחשוף עתיקות בגבעות ובנחלים נידחים . הוא הרגיש שמשהו בגופו הולך ודועך . אף על פי כן , בסוף חודש אפריל 1979 יצא עם רחל לסיור דיפלומטי בדרום מזרח אסיה . הוא לא ויתר על ביקורים באתרים מעניינים ועל טיפוס למרומי מקדשים בודהיסטיים . הוא התנשם והתנשף , החום הכבד הציק לו , אך הוא החזיק מעמד . בשובו החליט רופאו האישי ד"ר בולסלאב ( בולק ) גולדמן , שנעשה עם השנים ידיד המשפחה , לבדוק את גופו ביסודיות . במעי הגס התגלה גידול סרטני , והוחלט להוציאו בהקדם . הניתוח נקבע ל 24 במאי . 1979 המוות לא חדל להעסיק את דיין . " זה שנים רבות שאני מוכן מבחינה נפשית להיפרד מהחיים , לעצום את עיני ולהיאסף אל אבותי " , הסביר לרופאיו . " לדידי המוות הוא הסוף המושלם שאין אחריו דבר , ואני מוכן לכך בכל עת " . הדאיגה אותו האפשרות שלאחר הניתוח יזדקק לטיפולים ופעילותו תוגבל , אלא שלמזלו עלה הניתוח יפה , והגידול הממאיר סולק בשלמותו . עוד למחרת ירד דיין ממיטתו , התגלח ושוטט במחלקה . הרופא נזף בו , אך לא הסתיר את שביעות רצונו מקצב ההחלמה . כעבור...
To the book |
|
|