פרק חמישי יערנות בת-קיימא

" תדשא הארץ דשא ע ב מזריע זרע , עץ פרי ע ה פרי למינו , אשר זרעו בו על הארץ ; ויהי כן . " ( בראשית א , יא ) עצים ללא תפוקת עץ בשנת 1981 התמנה חיים צבן לעמוד בראש מנהל פיתוח הקרקע בקק"ל , הרשות האחראית על הייעור , וגילה משהו מפתיע , ששינה לחלוטין את פני היערנות בישראל : עשיתי חישוב מהיר ופשוט , שהראה כי עלות הכריתה והפינוי של עצים עלתה על הערך הכלכלי שלהם . הייתי בעד המשך הייעור – רק לא למטרות מסחריות . זה היה חסר היגיון . מבחינה היסטורית , תכניות ייעור פותחו ברחבי העולם כדי לייצר עץ . עצים היו מקור לקורות בניין , נייר , רהיטים , תרופות , פירות , צבעים , כימיקלים , כלי נשק , פסלים ועוד . קיום מלאי קבוע של עצים מהווה אסטרטגיית הישרדות בסיסית בתרבויות רבות התלויות בתפוקת העץ לצורך אספקת חומרי גלם , סיבים ומזון . השקעת מאמצים בהבטחת אספקה סדירה של עץ הייתה חלק מהמדיניות הכללית בימי הביניים . וכך , אפשר אולי לתת לאגדות רובין הוד פירוש מחודש אם מעמידים את השריף מנוטינגהאם באור חיובי במקצת כמשגיח יערות השוקד על שימורם . מקובל להעריך שהיערנות המודרנית החלה במהלך שנות השישים של המאה השבע עשרה בצ...  To the book