בית הדין הרבני כבית מטבחיים על סיפורה של דבורה בארון, "כריתות"

. 1 במשך שנים רבות הייתה דבורה בארון מוכרת לקורא העברי באמצעות ארבעים ושלושה הסיפורים הקצרים הכלולים בספרה פרשיות . ( 1951 ) למעלה משלושים שנה חלפו לפני שנורית גוברין כינסה בפרשיות מוקדמות ( 1988 ) את סיפוריה הראשונים של בארון , שהופיעו בכתבי עת שונים ולא נכללו בפרשיות . גוברין הראתה בשכנוע רב כי הסגנון הישיר של הסיפורים הראשונים , המוחה בגלוי נגד צדדים שונים של החברה היהודית המסורתית , עומד בניגוד גמור לסגנונה המאוחר של בארון , המאופיין על ידי איפוק מרבי וטכניקות שונות של הסוואה . המעבר הסגנוני שגוברין מתארת לא היה רק תוצאה של שינוי בתפישותיה הספרותיות של בארון ושל שכלול דרכי המבע שלה . בחינת הסיפורים המוקדמים והשוואתם לסיפוריה המאוחרים של בארון מגלה , כי סגנונם של הסיפורים המאוחרים עוצב במידה רבה בלחץ הממסד הספרותי ששלט בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה העשרים . לילי רתוק מדגישה את הזעם הפמיניסטי המובע בסיפוריה הראשונים של בארון . היא סוקרת את הביקורות שליוו את הופעת הסיפורים האלה ומסכמת : התכתיב הסמוי של הממסד הספרותי הגברי הוא , אם כן , איסור על פמיניזם , שהוא תופעה זרה לתרבות הי...  To the book