קריאה חוזרת בסיפור "המטפחת"

סיפורו המפורסם של עגנון , "המטפחת , " כמו מזמין קריאה פרשנית . ראשית , הילד המספר רואה את אמו ככנסת ישראל ואת אביו כמשיח , ברוח החינוך הדתי שהוא מקבל , ומזמין את קוראיו להמשיך בקו פרשני זה . שנית , בכמה מנקודות המפתח של הסיפור אין הגיבורים מחליפים כלל מילים , אלא מסתפקים בהחלפת מבטים . מה מסתתר מאחורי מבטים אלה ? מה מבינים הגיבורים ממבטים אלה ? מה יכולים הקוראים להבין ? הסיפור מסופר מנקודת תצפית כפולה : המספר המבוגר מספר על אירוע שאירע בילדותו , ורוב הסיפור מתעד את נקודת התצפית של הילד . אביו היה נוסע כל שנה ליריד ובשובו היה מביא מתנות לבני המשפחה . האב מתואר כמי שהכיר היטב את רצון בני משפחתו , ומתנותיו היטיבו לקלוע למשאלותיהם . עיקר העלילה נסוב סביב המטפחת המיוחדת שמביא האב לאשתו באחת מנסיעותיו . בליל שבת הראשון שהאם חובשת את המטפחת רואה הילד את המטפחת כפריט של קדושה , שמלאכי שבת נושבים בה ברוח כנפיהם . אופייה הקדוש של המטפחת משתמע גם מכך שהיא אינה מתלכלכת כלל בכל השנים שהאם כורכת אותה לראשה , אף כי המספר לא ראה את האם מעולם מכבסת אותה . בימים שהאב עושה ביריד ישן הילד במיטתו , ונהנה ל...  To the book