מרומא לבגדד: אנצו סרני ואידיאל השליחות

לפני קום המדינה , בלטו שני יהודים ילידי התפוצות כשליחים האולטימטיביים של הלאומיות היהודית , האחד בזכות התעוזה שגילה והירתמותו המיידית לאתגרי השעה , והשנייה בזכות מסירותה , כושר הארגון שלה ויכולתה להתמודד עם התהליכים המרכזיים שעיצבו מחדש את פני החיים היהודיים . השניים היו אנצו סרני , ( 1944-1905 ) יהודי איטלקי וממייסדי קיבוץ גבעת ברנר , והשנייה היא הנרייטה סאלד , שנולדה באמריקה וגדלה בה . ממש כמו במקרה של סאלד , גם במהלך חייו של סרני המשמעויות השונות של מפגשי מערב ומזרח הועמדו במבחנים קשים ודרמטיים בקונטקסט היהודי . שורשי משפחתו של סרני נטועים בספרד . אבות אבותיו גורשו ממנה והתקבלו בחוסר אהדה על ידי קהילת יהודי רומא בסוף המאה החמש עשרה . היהודים המקומיים , שחששו כי בואם של המהגרים מספרד יפגע במעמדם , פנו לכס הקדוש בבקשה שלא ירשה למהגרים להתיישב ברומא . במרוצת השנים התבססה משפחת סרני . דודו של אנצו , אנג'לו , שהיה עורך דין מצליח , היה מנהיג בקהילה היהודית ברומא שהתארגנה מחדש בסוף המאה התשע עשרה לאחר איחוד איטליה . משנת 1896 כיהן אנג'לו כיו"ר הקהילה היהודית ברומא ושימש בתפקיד זה שלושים ש...  To the book