מבוא

במהלך שלוש מאות שנים היגרו בודדים ומשפחות מקרב העם היהודי , בעיקר ממזרח למערב . לעתים קרובות הוסברה הגירה זו כתגובה על אירועי רדיפה שחוו במזרח , אלא שהדעות בעניין זה חלוקות . כך לדוגמה , יש חוקרים הרואים ב'סופות בנגב' – הפוגרומים שנערכו ביהודים ברוסיה הצארית בתחילת שנות השמונים של המאה התשע עשרה – את המניע להגירת ההמונים לארצות הברית , בעוד שיש חוקרים אחרים , שאינם מסכימים עם רעיון זה , וטוענים שלהגירה המסיבית מכלול של סיבות והאנטישמיות היא רק אחת מהן . הדימוי , לפיו יהודים ברחו מערבה בעקבות מעשי הדיכוי והרדיפה במזרח אירופה טעונה הבהרות ותיקונים בכמה מישורים . עם זאת , ברור שתופעות כמו הפוגרומים ברוסיה דרבנו תהליכי הגירה שכבר היו בעיצומם , ולעתים עיצבו אותם מחדש , כשהם הופכים זרמים מתונים למגמות המוניות . כך או כך , הדימוי של ' בריחה מרדיפה' חיזק והדגיש התייחסות חד צדדית אל ההיסטוריה היהודית המודרנית . עד להופעתה של הציונות הצטיירו היהודים , כפי שהתבטאו בדיון הציבורי ובפובליציסטיקה , כאובייקטים סבילים שנהדפו מערבה בעל כורחם , וחלקם האקטיבי של המהגרים ושל תומכיהם בעיצוב האוריינטציה המער...  To the book