ב. המישור המפלגתי

המפלגות המרכזיות הפגינו מודעות לנקודות התורפה של הליכי ההתפקדות וניסו לשפר אותם . מקצתן נקטו צעדים להקטנת התמריץ של קבלני הקולות לפקוד אזרחים . הצעד השכיח ביותר שאימצו הליכוד , קדימה ומפלגת העבודה הוא קביעה של תקופת אכשרה ארוכה יחסית . " תקופת אכשרה" פירושה שנדרש פרק זמן מוגדר מרגע ההצטרפות של חבר למפלגה ועד שיוכל לבחור בבחירות הפנימיות לקביעת רשימת המועמדים או ראש המפלגה . תקופת האכשרה מגבילה את יכולות התמרון של קבלני הקולות משום שהיא מחייבת חידוש חברות ( כלומר , החברות יקרה יותר ומחייבת משאבים ארגוניים מורכבים יותר מהתפקדות חד–פעמית ;( כמו כן היא מצמצמת את השפעתם של קבלני הקולות משום שהיא איננה מאפשרת להם לשמור את שמות המתפקדים " שלהם" חסויים ו"מוגנים" מפני ניסיונות השפעה של גורמים אחרים עד לרגע האחרון . הזכות לבחור את מועמדי המפלגה והזכות להיבחר למשרה פוליטית מטעם המפלגה הן הזכויות החשובות ביותר והמרכזיות ביותר של חברי מפלגה כיום . יש שיאמרו כי התניית זכויות אלה בתקופה ארוכה של חברות היא תנאי מחמיר מדי שעלול ליצור תגובה הפוכה ולהחליש אף יותר את המעמד הציבורי של המפלגות הפוליטיות . ז...  To the book