חלק שלישי לקראת דגם משופר של חברות מפלגתית?

שתי מסקנות עיקריות עולות מניתוח ומהשוואה של הממצאים במחקר מדיניות זה . ראשית , מבחינות רבות המאפיינים של אוכלוסיית חברי המפלגות בישראל ושל המגמות המסתמנות בה לאורך זמן דומים לאלו שזוהו במחקרים שעסקו בחברי מפלגות בדמוקרטיות ותיקות אחרות . מספר החברים , במונחים יחסיים אבל גם במונחים מוחלטים , נמצא במגמת ירידה ; בהשוואה לקהל המצביעים הכללי , החברים משכילים יותר ומבוגרים יותר , בעלי הכנסה גבוהה יותר ויש בהם יותר גברים ; רובם ציינו כי הם הצטרפו למפלגה מטעמים אידאולוגיים , ורמת הפעילות המפלגתית של רובם הגדול נמוכה מאוד . המסקנה השנייה היא שבישראל יש תופעות ההופכות את החברות המפלגתית בעידן הפריימריז לבעלת השלכות פוליטיות בעייתיות . המפקדים ההמוניים שמעורבים בהם קבלני קולות יוצרים לעתים קרובות מצב שבו אוכלוסיית המתפקדים רחוקה מלהיות ייצוגית מבחינת קהל המצביעים של המפלגה בבחירות לכנסת . תופעה זו — בצירוף הביטויים הנלווים לה , כמו חברות כפולה וחברות לא כנה — תורמים לתפיסה הציבורית שלפיה המפלגות " נחטפו" בידי גורמים שיש להם מניעים זרים ומחזקים את מגמות האנטיפוליטיקה בחברה הישראלית . אין פלא שהמפל...  To the book