sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
מעקב אחר היקף החברות המפלגתית לאורך זמן מציב לפני החוקרים כמה אתגרים לא פשוטים . ככלל אפשר להצביע על שתי שיטות למדידה של חברות מפלגתית — שיטה אובייקטיבית ושיטה סובייקטיבית . ( Verba , Nie , and Kim , 1978 ) השיטה האובייקטיבית מתבססת על דיווחי המפלגות ועל דיווחים המופיעים בעיתונות בנוגע למספר החברים . זו השיטה השכיחה יותר בספרות המחקר . לשיטה זו כמה וכמה חסרונות ניכרים , רובם נוגעים לספקות בדבר מהימנותה ותקפותה . ראשית , מפלגות מגדירות חברות באופנים שונים . כך , למשל , לכל מפלגה יש כללים משלה באשר לקריטריונים להסרת חברים מרשימת החברים של מי שלא חידשו את תשלום דמי החברות . ( Scarrow and Gezgor , 2010 : 825 ) שנית , לעתים קרובות הדיווחים הנמסרים מטעם המפלגות אינם מדויקים . שלישית , מפלגות מסוימות נרתעות מחשיפה של מספר חבריהן . ( Delwit , 2011 : 28 ) כך , למשל , כל מאמצינו לקבל מידע על מספר החברים במפלגה הקומוניסטית הישראלית ( מק"י ) ובמפלגת ישראל ביתנו נתקלו בסירוב עיקש . רביעית , לא תמיד יש מידע זמין על מספר חברי המפלגות , בעיקר כשמדובר במפלגות קטנות . לבסוף , גם אם מידע כזה מתקבל ואיכות...  To the book
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help