תקציר

חברי המפלגות הם שכבת היסוד של רבים מהארגונים המפלגתיים בדמוקרטיות מודרניות . אמנם ייתכנו מפלגות ללא חברים , אך אלה אינן יכולות לטעון שהן מקיימות דמוקרטיה פנימית . ההשתתפות של חברי מפלגה בהליכי הבחירה הפנימיים מעניקה למפלגה נופך דמוקרטי ולגיטימציה בעיני התקשורת ובעיני הציבור הרחב . וכך , במפלגות רבות חברי המפלגה הם חוליה מקשרת חשובה בין קהל מצביעיה לבין נבחריה . המפלגות הגדולות בישראל התבססו מאז קום המדינה , ובמשך שנים ארוכות , על שכבת חברים גדולה . מאז שנות השמונים של המאה העשרים חלה ירידה במספרם ובה בעת הורחבו זכויותיהם של מי שכן בחרו להישאר חברים במפלגה . הרחבת הזכויות בלטה במיוחד עם אימוצה של שיטת הפריימריז לבחירת מנהיגים ומועמדים לכנסת שבה חברי המפלגה הם הגוף הבוחר והמכריע . הדמוקרטיזציה הפנים מפלגתית , שגררה עמה גם תופעות לוואי בעייתיות , הפכה את חברי המפלגות לאוכלוסייה שיש לה השפעה פוליטית לא מבוטלת ולכן ראויה לתשומת לב מחקרית . אף על פי כן ספרות המחקר הישראלית כמעט שלא עסקה עד כה בחברי מפלגות . מטרתו המרכזית של מחקר המדיניות שלפנינו היא למלא את החלל ולהפנות זרקור אל שכבת חברי המ...  To the book