סעיף א על מקור המידות התרומיות והמושחתות הטבעיות

כעת אנחנו באים לדון באותן מידות תרומיות ומושחתות שהן טבעיות לחלוטין , ואינן תלויות בשום אמצעי מלאכותי או תחבולה אנושית . הדיון בהן יחתום את מסכת המוסר הזאת . הגורם הראשי ברוח האדם , או העיקרון המפעיל אותה , הוא ההנאה והכאב ; ואם עוקרים את התחושות הללו מאתנו , הן מן המחשבה הן מן ההרגשה – אובדת לנו במידה רבה היכולת להיפעל ולפעול , להשתוקק ולהפעיל את כוח הרצון . התולדות הישירות ביותר של ההנאה והכאב הן תנועות המשיכה והרתיעה ברוח , אשר לובשות צורות של רצייה , של רצון ורתיעה , של עצב ושמחה ושל תקווה ופחד , על פי מצב ההנאה או הכאב – המשתנים ונעשים סבירים או לא סבירים , ודאיים או לא ודאיים , או נראים ברגע מסוים כמצויים מחוץ לכוח השליטה שלנו . אבל אם המושאים הגורמים להנאה או לכאב קונים להם , מלבד זה , גם יחס אל עצמנו או אל אחרים , כי אז – עם שהם ממשיכים לעורר רצון , רתיעה , עצב ושמחה – הם גם גורמים במקביל לרגשות העקיפים גאווה , ענווה , אהבה ושנאה , שבמקרה כזה יש להם יחס כפול , של רשמים ושל אידיאות , לכאב או להנאה . כבר ציינו שההבחנות המוסריות תלויות תלות גמורה בסנטימנטים של כאב והנאה מטיפוס אופ...  To the book