סעיף א על החירות וההכרח

נפנה להסביר עכשיו את הרגשות הישירים , או את הרשמים המתקבלים באופן בלתי אמצעי מטוב או מרוע – מכאב או מהנאה . בסוג הזה נמנים התשוקה והרתיעה , העצב והשמחה , התקווה והפחד . בין כל התולדות הבלתי אמצעיות של הכאב ושל ההנאה , אין תולדה בולטת יותר מהרצון ; ואף על פי שבמובן החמור הרצון איננו נכלל בין הרגשות , בכל זאת , מאחר שכדי להסבירם יש צורך בהבנה שלמה של טבעו ושל תכונותיו , נעמיד לנו אותו כאן כנושא לחקירה . אני מבקש להדגיש כי במילה " רצון" אני מתכוון אך ורק לרושם הפנימי שאנחנו מרגישים בו ומודעים לו בזמן שאנו מחוללים ביודעין תנועה חדשה של גופנו או תפיסה חדשה של רוחנו . כמו הרשמים הקודמים , הגאווה והענווה והאהבה והשנאה – גם הרושם הזה אינו ניתן להגדרה , ומיותר להרחיב בתיאורו . על כן נפסח על כל ההגדרות וההבחנות שפילוסופים נוטים רק לסבך בהן את השאלה במקום להבהירה , ונעבור מיד לעצם העניין , וקודם כל – לבירור השאלה הנתונה זה זמן במחלוקת , בדבר החירות וההכרח , שצפה ועולה בטבעיות רבה כשניגשים לדון ברצון . אין חולק שהגופים החיצוניים פועלים מתוך הכרח , ושבהעברתם תנועה לאחרים , במשיכתם ההדדית ובהתלכדותם...  To the book