סעיף ט על יתרונות וחסרונות חיצוניים

אף על פי שהסיבות הטבעיות והבלתי אמצעיות ביותר לגאווה ולענווה הן תכונות הרוח והגוף שלנו , דהיינו תכונותיו של העצמי , הניסיון מלמד כי מושאים רבים אחרים גורמים להיפעלויות האלה , וכי הסיבה הראשונית נבלעת והולכת לאיבוד , במידת מה , בתוך המון הסיבות הזרות והחיצוניות . אנחנו מבססים את גבהות הלב שלנו על בתים , על גנים ועל מרכבות , לא פחות מאשר על סגולות תרומיות והישגים אישיים ; ואף שהיתרונות החיצוניים האלה רחוקים מאוד , כשלעצמם , ממחשבה על אישיות , הם עדיין משפיעים במידה ניכרת אפילו על רגש המכוון אליה כמושא הסופי שלו . זה קורה כשנוצר יחס מסוים בין המושא החיצוני ובין עצמנו , ויש לו זיקה או קשר אלינו . דג יפה בים , בעל חיים במדבר – כל מה שאין לו כל שייכות או יחס אלינו – לא ישפיע כלל על גבהות הלב שלנו , ואחת היא באילו תכונות מיוחדות הוא ניחן ומה מידת ההפתעה וההתפעלות שהוא מעורר באופן טבעי . כדי לגרות את גאוותנו הוא חייב להיות מקושר אלינו בדרך כלשהי . האידיאה שלו חייבת , כביכול , להיות תלויה בחוט מהאידיאה של עצמנו , והמעבר ביניהן חייב להיות קל וטבעי . אבל כאן יש להעיר שאף על פי שיחס הדומות פועל על...  To the book