סעיף ג על הפילוסופיה העתיקה

כדי להתוודע לעצמנו וללמוד עד כמה התקדמנו במידות תרומיות , המליצו לנו כמה בעלי מוסר על שיטה בדוקה : להיזכר בחלומות שלנו מדי בוקר , ולנתח אותם באותה ההקפדה שהיינו מנתחים את המעשים הרציניים והמחושבים ביותר שלנו . האופי שלנו תמיד זהה , הם אומרים , והוא מתגלה על הצד הטוב ביותר כשאין מקום לתחבולות , לפחד ולחישובי תועלת , ואדם אינו יכול להיות צבוע לא עם עצמו ולא עם זולתו . למזג הנדיב או השפל שלנו , לעדינות או לאכזריות , לאומץ או למורך הלב , יש חירות בלתי מוגבלת להשפיע על דמיוננו , והם נחשפים בלי כחל וסרק . אני משוכנע שבדרך דומה יהיה אפשר להגיע לכמה תגליות מועילות מביקורת של בדיות הפילוסופיה העתיקה לגבי עצמים , צורות עצמותיות , מקרים וסגולות נעלמות , שככל שהן גחמניות וחסרות יסוד בשכל , יש להן קשר הדוק לעקרונות של טבע האדם . הפילוסופים השקולים ביותר מודים כי האידיאות שיש לנו על גופים אינן אלא אוספים שהרוח יוצרת מאידיאות של האיכויות המוחשות והמובחנות שהמושאים מורכבים מהן , ושאנו מוצאים ביניהן איחוד קבוע . אבל גם אם כשלעצמן האיכויות האלה מובחנות לחלוטין , אין ספק שאנחנו , במקרים רבים , מתייחסים ל...  To the book