סעיף טז על שכלם של בעלי חיים

מגוחך כמעט כמו לכפור באמת ברורה הוא להתאמץ הרבה להגן עליה – ובעיניי אין אמת ברורה יותר מהקביעה שלחיות יש מחשבה ושכל ממש כמו לבני אנוש . הטיעונים בנושא זה כה מובנים מאליהם עד שגם גדולי הבורים ועמי הארצות אינם יכולים להיות עיוורים להם . אנו מודעים לכך שכשאנחנו בעצמנו מתאימים אמצעים לתכליות , מדריכים אותנו שכילה ותכנון , ושאת המעשים המסייעים לנו לשרוד , להשיג הנאה ולהימנע מכאב , איננו עושים מתוך בורות או בהיסח הדעת . לכן כשאנו רואים מיליוני מקרים שבהם יצורים אחרים עושים מעשים דומים ומייעדים אותם לתכליות דומות , כל עקרונות השכילה וההסתברות שלנו מושכים אותנו בכוח מוחץ להאמין שקיימת כאן סיבה דומה . מיותר , לדעתי , להמחיש את הטיעון הזה בדוגמאות פרטיות . אם נתבונן בשמץ תשומת לב נוכל למצוא די והותר . הדומות בין מעשי בעלי חיים למעשיהם של אנשים היא מבחינה זו כה מושלמת , עד כי המעשה הראשון שיעשה בעל החיים הראשון שנרצה להתמקד בו ייתן לנו נימוק בלתי מעורער בזכות הדוקטרינה הזאת . כפי שהדוקטרינה הזאת מובנת מאליה , היא גם שימושית , ומעמידה לרשותנו מעין אבן בוחן שבאמצעותה אנו יכולים לבדוק כל שיטה ושיטה ...  To the book