סעיף יג על ההסתברות הלא־פילוסופית

כל סוגי ההסתברות הללו מקובלים על הפילוסופים , והם מסכימים שאלה יסודות הגיוניים לאמונות ולסברות . אבל יש גם סוגים אחרים הנובעים מאותם עקרונות , ולא שיחק להם המזל לקבל גושפנקא כזאת . להסתברות הראשונה מהסוג הזה אפשר לתת הסבר כזה : הפחתה של האיחוד ושל הדומות מביאה , כפי שהוסבר למעלה , להפחתה בקלות המעבר , ובדרך זו היא מחלישה את הברירות ; ועל כך אפשר להוסיף שאותה הפחתה בברירות תנבע גם מהפחתה של הרושם ומעמעום הצבעים שהוא מופיע בהם בפני הזיכרון או החושים . מידת השכנוע של טיעון שאנו מבססים על עניין עובדתי גדלה או קטנה ככל שהעובדה קרובה או רחוקה בזמן ; ואף על פי שההבדל בין דרגות הברירות האלה איננו מקובל על הפילוסופיה כראיה כשרה ומוצקה – משום שבמקרה כזה היה מתחייב שכוחו של טיעון היום יהיה שונה מכוחו בעוד חודש – הרי למרות ההתנגדות מצד הפילוסופיה , לנסיבה הזאת יש בוודאי השפעה לא מעטה על התבונה , והיא משנה בחשאי את מידת הסמכות שנושא אותו טיעון עצמו בהתאם למועד שבו הוא מושמע לנו . שיעור גדול יותר של כוח וחיוניות ברושם מוסר בדרך הטבע שיעור גדול יותר לאידיאה שיש לה יחס אליו ; והאמונה , לפי השיטה שהוצג...  To the book