סעיף יב על הסתברות הסיבות

מה שאמרתי על הסתברותם של סיכויים מקריים יכול לסייע בדבר אחד בלבד , והוא להסביר את הסתברות הסיבות ; שהרי הפילוסופים מסכימים לרוב כי מה שהאנשים הפשוטים מכנים " מקרה" אינו אלא סיבה חבויה ונסתרת . לכן מין ההסתברות הזה הוא שצריך לעמוד במרכז הניתוח שלנו . ההסתברויות שיסודן בסיבות נחלקות לכמה סוגים , אבל נגזרות כולן ממקור אחד : קישור של אידיאות לרושם נוכח . כיוון שההרגל אשר מוליד את הקישור מתקבל כתוצאה מחיבור תכוף של מושאים , הוא מוכרח להתקרב לשלמות בתהליך הדרגתי , ולאגור כוח חדש מכל מקרה שמזדמן לנו לצפות בו . למקרה הראשון כמעט אין כוח , או אין כוח בכלל ; השני מוסיף עליו משהו ; השלישי כבר מורגש קצת יותר ; וכך , עקב בצד אגודל , מגיע כוח השיפוט שלנו לביטחון מלא . אבל עד שישיג את רף השלמות הזה הוא עובר דרך כמה דרגות נמוכות יותר , ובכל אחת מאלה הוא צריך להיחשב לחזקה או להסתברות בלבד . לכן ההעפלה ההדרגתית מהסתברויות לראיות מוצקות היא במקרים רבים בלתי מורגשת , וקל יותר לתפוס את ההבדל בין סוגי הברירות הללו בדרגות המרוחקות מאשר בדרגות קרובות וסמוכות . בהזדמנות זו כדאי להעיר , שאף כי מבחינת סדר הדברים...  To the book