סוף דבר

מסמך זה שם לו למטרה להציג את צמיחתו של שוק המיתוג הסמוי בטלוויזיה המסחרית בישראל מאז תחילת שנות האלפיים באופן שלא נעשה בעבר בישראל וככל הנראה גם במדינות אחרות . כתיבתו הונעה מתוך ההכרה שכיום יש מחסור של ממש במידע זמין ובהבנה של התהליכים המתרחשים על המסך ומאחורי הקלעים של הפקות הטלוויזיה בכל הנוגע לתהליכי המסחור . זהו מצב מתעתע שכן ספק אם יש משהו גלוי או נגיש יותר מהתכניות שמציעים הערוצים המסחריים . למרות זאת , לטענת מחברת המסמך , המסך של הערוצים המסחריים רחוק מלהיות שקוף לצופים בו , שכן המניעים העומדים בבסיס הפקת התכניות והשיקולים המכתיבים את קבלת ההחלטות אינם נגישים לקובעי המדיניות ולציבור הרחב בישראל . מצב פרדוקסלי זה מקורו בתהליך הטשטוש המתמשך שהתרחש סביב פעילותם של שני הערוצים המסחריים , , 10–ו 2 וגם של ערוצי הכבלים והלוויין . המונח " טשטוש" מרכזי במסמך זה והוזכר בכמה הקשרים : טשטוש בין מה שמוצג כ"פרסומת" למה שמוצג כ"תכנית , " בין מסחור גלוי ומותר למסחור סמוי ואסור , בין סוגות שונות של יצירה ובין אינטרסים ציבוריים לאינטרסים מסחריים . כתוצאה מכך המציאות הנפרשת על המסך נעשית קשה יותר...  To the book