|
|
מאז קום המדינה הופיעו טוענים רבניים בבית הדין הרבני כבאי כוחם של בעלי הדין , אך לנשים לא ניתנה האפשרות לייצג את בעלי הדין כטוענות רבניות , כיוון שהרישיון לכך הותנה בלימוד בישיבה . ואולם נשים כן יכלו לייצג את בעלי הדין כעורכות דין . קשה למצוא נימוק הלכתי למניעה זו , אבל נראה שעיסוק זה נתפס כנוגע בתחום הרבנות , השמור באופן מסורתי לגברים בלבד , ולכן עורר התנגדות רבה . פנייה לבג"ץ בשנות התשעים של המאה העשרים אפשרה את ההכרה בנשים כטוענות רבניות למרות התנגדותם של בתי הדין , וכיום טוענות רבניות מופיעות בבית הדין ומייצגות נאמנה נשים רבות בסביבה גברית מובהקת . רמתן האישית של הטוענות הרבניות והשכלתן , מעורבותן הייחודית בנושאים שהן מטפלות בהם , תחושת השליחות שלהן , רגישותן לבעיות הנשים ונטייתן של בעלות הדין לשטוח לפניהן את מסתרי נפשן הביאו לשיפור של ממש בהשגת זכויותיהן של נשים . נתונים אלו , בצד גורמים אחרים , מנעו עינויי דין , הביאו לסיומן של תביעות רבות של נשים בגירושין וצמצמו את מספרן של מסורבות הגט . ברור שפתיחת האפשרויות לפני טוענות רבניות לייצג את בעלי הדין בבתי הדין הרבניים תרמה תרומה ניכר...
To the book |
|
|