|
|
מצאתי לנכון לסכם את ממצאי מחקר זה אף שיש בכך חזרה על הסיכומים שערכתי בכל אחד מהנושאים בהנחה שתמונה כוללת מוסיפה על נקודות המבט החלקיות . בית הדין הרבני במדינת ישראל הוא הפוסק הבלעדי בענייני גירושין של יהודים אזרחי המדינה ותושביה על פי חוקי המדינה , ונתונה לו גם הסמכות לדון בנושאים הכרוכים בכך , לרבות חלוקת רכוש ומשמורת ילדים . לכן חלק ניכר מן הבאים בשעריו הן נשים . למרות זאת , שותפותן של נשים בתהליך המשפטי בבתי הדין מצומצמת ביותר . מחקר זה מצביע על האפשרויות ההלכתיות להרחיב את השתתפותן של נשים כאמור . עולה ממנו שהמצע ההלכתי לכך קיים , ואין הדבר תלוי אלא בנכונותם של פוסקי הלכה לאמץ עמדות הלכתיות המאפשרות לנשים להיות שותפות מלאות בתהליך המשפטי בבית הדין הרבני , לתרום לעולם ההלכה ולהיתרם על ידו . השינויים המפליגים במעמדן של נשים שהתחוללו בעת החדשה מחריפים את הפער בין הנוהג הכללי בחברה למעמדן של נשים בבית הדין על פי הפסיקה ההלכתית . העובדה שנשים אינן יכולות להיות שותפות מלאות לתהליך המשפטי המתקיים בבית הדין הרבני מנוגדת לעקרון השוויון בין המינים בתחום העיסוק המקצועי . יתר על כן , נראה שנוכ...
To the book |
|
|