תקופת המנדט: נטיעות לאומיות

בתקופת המנדט תפס ט"ו בשבט בהדרגה מקום מרכזי בחיי היישוב , מתוך שהוא נתמך על ידי שני גורמים ממסדיים חשובים — קרן קימת לישראל וממשלת ארץ ישראל הבריטית , שהפכה אותו לחג רשמי . בשנת 1910 קיבלה קק"ל מידי ההסתדרות הציונית את האחריות לייעור , שבו היא ראתה מכשיר התיישבותי ומדיני מרכזי . קק"ל אכן ייערה שטחי קרקע עצומים שלא היו ראויים לעיבוד חקלאי . במקרים מסוימים יוערו שטחי קרקע פוריים שהייתה סכנה לאבד אותם והיה צורך לעבדם במהירות . הבריטים , כחלק מהפרויקט הקולוניאלי , השקיעו בשלושים שנות שלטונם משאבים מרובים בייעור הארץ , רבים בהרבה מאלו שהשקיעו קק"ל והגורמים הציוניים 38 ליפשיץ וביגר , , 2000 עמ' . 64-44 האחרים . עם תום תקופת המנדט היה שיעור השטח הנטוע על ידי הממשלה הבריטית 54 אלף דונם , נוסף על הפעילות הנמרצת של הבריטים בשימור יערות טבעיים . בתקופה זו הצליחה קק"ל לייער 23 אלף דונם . את כמה ממטרות הייעור ראו הבריטים והציונים עין בעין . אלו ואלו החזיקו בתפיסה נוסטלגית–תנ"כית כלפי עברה הקדום המיוער של הארץ בימי התנ"ך . חשוב לומר שתפיסה זו נעדרת בסיס היסטורי , שכן מחקרים דנדרו–ארכאולוגיים ( ארכאו...  To the book