ט"ו בשבט בתרבויות יהודיות קודמות

לט"ו בשבט כיום חג אין כל מקור במקרא ובמקורות הרבניים , והוא אינו מופיע כחג לפני ימי הביניים המוקדמים . התאריך מופיע במשנה בכינוי " ראש השנה לאילנות , " אך לדבר אין שם כל משמעות חגיגית אלא בירוקרטית בלבד — להבחין לענייני מעשרות בין הפירות של שנה אחת לפירות של השנה האחרת . במשנה זו מופיע חמישה עשר בשבט יחד עם תאריכים מינהליים נוספים , כמו אחד באלול , " ראש השנה למעשר בהמה , " וכן " ראש השנה לנטיעה , " שחל באחד בתשרי . רק במשנה העוקבת מופיעים " ימי דין , " שהם ימים חגיגיים , ואחד מהם הוא העצרת , כלומר חג השבועות , שבו נידון העולם " על פירות האילן . " יתר על כן , באותה משנה מובאת מחלוקת בין בית הלל , המציעים את חמישה עשר בשבט , לבין בית שמאי , הסבורים כי ראש השנה לאילנות חל דווקא באחד בשבט — מחלוקת שקשה היה להעלות על הדעת אילו היה זה חג בעל מסורת . ברור כי ביום זה לא הייתה כל חגיגיות בתרבות חז . ל" האזכור הראשון של ט"ו בשבט כיום חג מופיע רק בתקופת הגאונים , ומשם והלאה הלכו האזכורים והתרבו בהדרגה . בימי הביניים חוברו פיוטים לכבוד ט"ו בשבט , ובהם תואר היום כ"יום הדין לאילנות" ולכן כללו תפילה...  To the book