פרק ראשון פסח: "חגה של המשפחה"

פרק זה יעסוק בתולדותיו של חג הפסח בתרבות הציונית והישראלית . לפסח יש מסורת עשירה בסמלים וטקסים והוא חג מרכזי בכל התרבויות היהודיות לאורך ההיסטוריה , למן המקרא ועד לימינו , שלא כמו שני החגים האחרים שאני דן בהם במחקר זה , ט"ו בשבט ויום כיפור : הראשון היה משני לגמרי בתרבויות היהודיות הקדם–ציוניות ולמעשה הומצא מחדש בתרבות הישראלית , ואילו השני קיבל מקום מרכזי בתרבות הישראלית רק בעשורים האחרונים . פסח שמר על מרכזיותו גם בתרבויות היהודיות המודרניות , ובראשן התרבות היהודית הישראלית והתרבות היהודית–אמריקאית . מנקודת המבט ההשוואתית של חקר החגים המודרניים בעידן התעשייתי , פסח הוא החג היהודי הקרוב ביותר ל"טיפוס האידאלי" של החג התעשייתי , בשומרו על ארבע האוריינטציות : האוריינטציה של המשפחה , האוריינטציה של הילדים , האוריינטציה של הצריכה והאוריינטציה האתנית . זו האחרונה באה לידי ביטוי בהקפדה היחסית על כמה טקסים מסורתיים , ובראשם ההימנעות מאכילת חמץ בפומבי והטקס המסורתי של קריאת ההגדה בליל הסדר — שהיום אינו מובן למרבית היהודים הישראלים . אבל אף שחסרה להם האוריינות הטקסטואלית והריטואלית הדרושה לשליטה...  To the book